אם זאת, לא זה נושא הכתבה, כי איים אלו די מפורסמים מאחר והם נראים מחוץ למים לכלל האוכלוסיה.
אני רוצה להתרכז בסביבת החוף המיידית של ישראל, כמובן מהצד של המים.
מי מאתנו שצולל בים תיכון אולי נתקל במצבורי פסולת כדוגמת המצבורים בחוף של כושי, מועדון לי-ים ששמח לעזרה בנקיון האזור ואף עזר להרים שני מבצעי נקיון בתקופה האחרונה (230 קילו הוצאו מהמים), פלמחים ועוד.
במבצעים כאלה, מתסכל לראות, שלמרות שהרוחצים מתעניינים בשלל ומביעים חתירה לערכי שמירת טבע, בסוף תמיד ניתן לראות את מצבור הפסולת הבא מחכה לרוח שתסחוף אותו למים.
זאת כאשר משתמשי החוף אחראיים וריכזו את הפסולת שלהם ברצון להקל על איש הנקיון או לפנותה בעצמם בגמר השימוש בחוף. אך לא תמיד יש איש נקיון ולא תמיד הרוח והגלים מחכים להגעתו.

לכן, חשוב לצמצם את הפסולת שעלולה להגיע לחוף מראש וכמובן להגיע לחוף אך ורק אם דברים שיש להם שימוש רציף/ ערך שנחזיר אותם איתנו הביתה לשימוש נוסף.
לדוגמא: בקבוק רב פעמי גם לשטיפת הרגליים מחול, יכול להיות מפלסטיק (ייעודי ולא בקבוק מינרליים של ליטר וחצי שסופו להישכח בחוף), אך רצוי כמובן מסיליקון או מתכת. כוס טלסקופית רב פעמית ממתכת או מסיליקון שמתאימה גם לשתייה חמה.