ים של פלסטיק

מאת עין-אל חיימוביץ, משמר הים אוקטובר 2018
 

הים התיכון הוא גבולה המערבי של מדינת ישראל, אשר מתאר קו חוף יפייפה ועשיר בצבעים כחול וטורקיז. הים הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו וכולנו מבלים בו זמן ניכר מחיינו ועושים הכל כדי לגור בקרבתו. לצערי, לא פעם אנו נתקלים בזיהום רב ושאריות פלסטיק שהושארו על ידי השוהים הלא אחראיים.

משמר הים, בו אני משמש כרכז צלילות הניקיון, הינו גוף שהוקם על ידי החברה להגנת הטבע, ההתאחדות הישראלית לצלילה, ביולוגים ימיים מאוניברסיטת חיפה ועמותת אקואושיין.
המשמר לקח על עצמו לקדם שמורות ימיות, צלילות ניקיון סדירות לקהל הרחב, קיום אירועי הסברה, וצלילות ניטור במספר אתרים נבחרים מספר פעמים בשנה. על מנת להתנדב בגוף זה, נדרש ציוד צלילה מלא ומעבר של 
קורס מסובסד "סוקר ימי" שנותן כלים לניהול ספירת פסולת וזיהוי דגים וספירתם בצורה מדעית מקובלת.

 

צב ים ושקית בארוע ניקיון של הרט"ג. צילום: הרט"ג

אחרי התנדבות של שנה וחצי, שמתי לב שעל אף פעולות הניטור הטובות ומשנות המדיניות – כגון חוק השקיות שעליו ארחיב בהמשך הכתבה, לאחר תקופת הסתגלות המצב חוזר לקדמותו. בעולם המודרני פיתח האדם תלות בפלסטיק שלפעמים מזיקה לנו ולסובב אותנו. בעקבות חוסר המודעות לחלופות ולגודל הבעיה, אנחנו בוחרים בנוחות המידית. ברצוני לשכנע את המשוכנעים, כי קהילת הצוללים היא קהילה בעלת מודעות גדולה יותר לסביבה ובייחוד הישראלית, ולחשוף בכל זאת (מוזמנים להפיץ הלאה) לדברים שאולי לא מוכרים לכולנו.

 

שמורת חוף גדור ללא פלסטיק. צילום: אלון צנגוט

כאמור, ישנה ביקורת לחוקים ירוקים, שהם מותרות העשירים, ולמעשה משפיעים בעיקר על העניים בצורה לא מידתית וכמעט שלא תורמים לסביבה. ניתן לראות זאת בקישור לאתר מידה כנגד חוק השקיות. בעוד שיש אמת בדבריהם יש גם פתרונות נהדרים גם מבחינת עלות המוצר וגם מבחינת שקית DIY (עשה זאת בעצמך) אשר אחשוף בהמשך. אומנם רוב השקיות מוטמנות ולא מגיעות בצורה ישירה לבע"ח המוכרים לנו, האחוז שכן מגיע לים מספיק גדול כדי להזיק לו. בנוסף, שקיות הפלסטיק המוטמנות כן מתפרקות לחלקים קטנים של פלסטיק- מיקרופלסטיק ולא מתכלות – מופרדות לאטומי הפחמן, מימן, חמצן ועוד הבסיסיים איתם הטבע יודע להתמודד ולמחזר. המיקרופלסטיק הזה מחלחל למי התהום, מגיע לגידולים החקלאים שלנו ובסופו של דבר כל הנחלים זורמים לים, כלומר המיקרופלסטיק מההטמנה יגיע לים, יאכל ע"י פלנקטון ומשם בשרשרת המזון יגיע לדג שעל הצלחת שלנו.

צבי ים רגילים לאכול מדוזות. הפעם זו שקית.  wix

ישנם 5 איים של פלסטיק באוקיינוסים משמעותיים :חלקת הפלסטיק הגדולה (והמפורסמת) באוקיינוס השקט, חלקת הפלסטיק באוקיינוס ההודי, חלקת הפלסטיק הצפונית באוקיינוס האטלנטי, חלקת הפלסטיק הדרומית באוקיינוס השקט וחלקת הפלסטיק הדרומית באוקיינוס האטלנטי. איים אלה נוצרים באזורים המכונים gyre והם נקודות ריכוז/ניקוז של זרמים ימיים הנוצרות עקב סיבוב כדור הארץ. ישנם אזורים כאלו גם בסקלה מקומית ובמשמר הים אנו גם משתדלים לזהות את מקור הפסולת על מנת ללמוד את אותם זרמים והסתברות להיווצרות נקודות ריכוז כאלו.

 

ים מלא בפלסטיק. wix

אם זאת, לא זה נושא הכתבה, כי איים אלו די מפורסמים מאחר והם נראים מחוץ למים לכלל האוכלוסיה.
אני רוצה להתרכז בסביבת החוף המיידית של ישראל, כמובן מהצד של המים.
מי מאתנו שצולל בים תיכון אולי נתקל במצבורי פסולת כדוגמת המצבורים בחוף של כושי, מועדון לי-ים ששמח לעזרה בנקיון האזור ואף עזר להרים שני מבצעי נקיון בתקופה האחרונה (230 קילו הוצאו מהמים), פלמחים ועוד.
במבצעים כאלה, מתסכל לראות, שלמרות שהרוחצים מתעניינים בשלל ומביעים חתירה לערכי שמירת טבע, בסוף תמיד ניתן לראות את מצבור הפסולת הבא מחכה לרוח שתסחוף אותו למים.
זאת כאשר משתמשי החוף אחראיים וריכזו את הפסולת שלהם ברצון להקל על איש הנקיון או לפנותה בעצמם בגמר השימוש בחוף. אך לא תמיד יש איש נקיון ולא תמיד הרוח והגלים מחכים להגעתו.

לכן, חשוב לצמצם את הפסולת שעלולה להגיע לחוף מראש וכמובן להגיע לחוף אך ורק אם דברים שיש להם שימוש רציף/ ערך שנחזיר אותם איתנו הביתה לשימוש נוסף.
לדוגמא: בקבוק רב פעמי גם לשטיפת הרגליים מחול, יכול להיות מפלסטיק (ייעודי ולא בקבוק מינרליים של ליטר וחצי שסופו להישכח בחוף), אך רצוי כמובן מסיליקון או מתכת. כוס טלסקופית רב פעמית ממתכת או מסיליקון שמתאימה גם לשתייה חמה.

 

כוס רב פעמית טלסקופית.

 

חוק השקיות, נתונים שהובילו לחיקוקו

  1. בכל שנה משתמשים בישראל בכ- 2.7 מיליארד שקיות "גופיה"

  2.  כ- 60% מהשקיות מחולקות בסניפי הרשתות הגדולות, כ-1.6 מיליארד שקיות

  3. הביקוש לשקיות גופיה מוערך ב- 325 שקיות לנפש בשנה, שהן כ-1,200 שקיות בשנה למשק בית!

  4. שקיות הגופיה מהוות 25% מנפח הפסולת ו- 10% ממשקלה

  5. המשקל הכולל של שקיות הנשיאה החד-פעמיות הוא כ-15 אלף טון פסולת. שווה ערך ל-3000 פילים אסייתיים! (משקל פיל אסייתי הוא כ-5 טון).

  6. עלות שקיות הנשיאה החד-פעמיות המחולקות במרכולים ורשתות השיווק מוערכת ב-80 מלש"ח בשנה.משק בית בממוצע מוציא מעל 40 ₪ לשנה באופן עקיף על שקיות נשיאה חד-פעמיות.

  7. היקף השימוש השנתי לכלל סוגי השקיות בישראל מוערך ב-5 מיליארד שקיות. מדובר בשיעור גבוה מאוד ביחס למדינות האיחוד האירופי

 

 

צלילת לילה במכמורת

 

שלחו לנו כתבה

קבלו חולצה של הגמל המעופף

©2018 by FlyingCamel