מוזמביק בעקבות הלוויתנים

מאת אלון צנגוט, אוגוסט 2018
 

בסוף חודש אוגוסט יצאתי יחד עם עוד 12 צוללים וצוללות לספארי צלילה בחוף טופו במוזמביק. החוף הזה תמיד היה בעיני מעין אגדה מיסתורית שטרם פוענחה. מדובר בנקודת מפגש של זרמים שמגיעים מהאוקיינוס ההודי, מסדרון בין יבשת אפריקה לאי מדגסקר שמושפע בעיקר מזרם אגולאיש שמביא עמו פלנקטון ואוכל רב לבעלי החיים התת ימיים הענקיים.

 

חוף טופו במוזמביק. צילום ועריכה נעמה שוקורון

למעשה, זהו המקום היחיד בעולם שאפשר לפגוש במנטות משני המינים – מנטת השונית ומנטת ענק. זה גם מקום משכנם של ה-smalleye stingrays (טחניים או חתולי ים כפי שהם מוכרים) שמגיעים למימדים של 4 מטרים. בשכונה הימית מתגוררים כמובן גם כרישי לווייתן, כרישי שונית ועוד.

 

בתקופת החורף המקומי, שבה יצאנו למסע הצלילה, הרוחות באזור חזקות והזרמים והראות הופכים את הצלילות למאתגרות, אך משתלמות, שכן זו תקופת השיא של לווייתני גדולי הסנפיר שמאות מהם מתאספים מול החוף בדרכם צפונה עם הזרם. ניתן לראות אותם מהחוף בבירור וכשיוצאים להפלגת צלילה הם פשוט מלווים אותך ונמצאים כל הזמן סביבך.

 

בדרך לאתר הצלילה נתקלנו בלווייתן גדול הסנפיר שהגיע למרחק של 5 מטרים מהסירה צילום: אלון צנגוט

לפני שנמשיך עם התיאורים הציוריים, איך בכלל הגענו לגן העדן הזה? לקחנו טיסה ישירה ליהונסבורג, משם טיסה למפוטו בירת מוזמביק ואז טיסה פנימית במטוס קטן למחוז איניימבאנה. התמקמנו במלון דירות על החוף בכפר הדייגים טופו, שרוב תושביו מתפרנסים מדייג ותיירות, ובאופן מפתיע רבים מהם כלל לא יודעים לשחות. כמעט בכל בית משפחה יש סיפור טרגי על מישהו שקיפח את חייו במהלך העבודה בים. המקום המרכזי בעיירה הוא השוק שבו ניתן למצוא בעיקר מסעדות דגים.

 

נשים מקומיות שסוחבות על ראשיהן משקלים עצומים. צילום: אלון צנגוט

עונות הצלילה בטופו יחסית מסודרות ומתחלקות לשתי תקופות: הקיץ – מדצמבר עד מרץ – שמתאפיין במים חמימים (28-26 מעלות), ראות טובה יחסית וים שקט שמאפשר ליהנות מצלילות רגועות ונעימות. החיסרון בקיץ הוא שהסיכוי לפגוש את בעלי החיים הענקיים יורד משמעותית.

 

 

עונת הצלילה השנייה היא בחורף שמתחיל במוזמביק לקראת סוף מאי ומסתיים בתחילת נובמבר. טמפרטורות המים בעונה זו נעה בין 18 ל-21 מעלות, הרוחות חזקות ומשתנות, הזרמים לא מסודרים ותנאי הצלילה מאתגרים במיוחד. בעונה זו, ובעיקר בשיאה באוגוסט ובספטמבר, ניתן לצפות במאות לווייתנים ובעלי חיים ענקיים נוספים.

 

 

לצלילות יצאנו בסירה חצי קשיחה מדגם ריב, שכדי להשיק אותה לים נעזרנו בטרקטור ובול עץ. הטרקטור התחבר לסירה ודחף אותה למים כאשר כולנו אחזנו בה ושמרנו אותה חרטום לגלים. ברגע אחד התחלנו לרוץ, הטרקטור התנתק וכשהסקיפר הניע מנועים ולקח שליטה קפצנו פנימה לסירה. שבע שנים של שירות בחיל הים בתור חובל לא הכינו אותי לאתגר כזה.

 

יציאה לים בים גבוה. התנאים בטיול עשויים להיות מאתגרים מאוד. צילום: אלון צנגוט

חברי הקבוצה במנוחת צהריים בין צלילות. צילום: אלון צנגוט

הרוח היכתה, והים עבד, היו גלים לא פשוטים שגרמו לסירה וליושביה לקפץ לגבהים חדשים. הלב דפק וההתרגשות הייתה בשיאה, לא ידענו למה לצפות. רגע לפני שירדנו לצלילה הראשונה הגיחו להם הלווייתנים פתאום מכל פינה, מקיפים אותנו במרחק נגיעה. כשזה קרה כיבינו מכבים מנועים כדי לא להפריע. בבת אחת היינו מוקפים בעשרות פריטים של לווייתנים מבלי יכולת לתמרן, נפעמים מהעוצמה של הטבע.

 

אימא משגיחה על בנה בזמן שהוא קופץ על פני המים.  צילום: אלון צנגוט

בצלילות בטופו ניתן לראות כעמט את כל הענקיים – מנטות ריף שטיפוסיות בעיקר למזרח ומנטות ענק, פאסיפיות, שמבקרות באזור. עוד על הפרק: כרישי לווייתן, לווייתני גדול סנפיר, צבי ענק, להקות עצומות של devil rays (כנפתן שדי), ארבעה מינים שונים של סטינג ריי, חתולי ים, כאשר אחד מהם smalleye sting ray מגיע לגודל של ארבעה מטרים והוא ייחודי לאזור. לא סתם ארגון ה-MMF שעוסק במחקר בעלי חיים ימיים ענקיים החליט להתמקם בחוף טופו. 

בנוסף לאתרים המציגים טופוגרפיה מרשימה ואלמוגים שאופיינים לאפריקה ובעלי חיים ענקיים, ניתן ליהנות גם מעולם שלם ועשיר של חיי מקרו (בעלי חיים קטנים) בשלל המינים והצבעים. טופו מציעה כ-10 אתרי צלילה רדודים בקרבת חוף וכל צלילה שם היא הרפתקה בפני עצמה.

 

להקת דגים גדולה באחד האתרי צלילה. ניתן לחזות בלהקות שונות והתקבצויות של המון דגים  צילום: אלון צנגוט

חסילון גמל שלמה הטווסי. היצורים הנפלאים הללו מסוגלים לראות אולטרא סגול, אינפרא אדום, פולריזציה ויש להם 11 קולטנים של צבע. יצור מדהים.  צילום: אלון צנגוט

ראיון מתוכנית הבוקר על מוזמביק ושירת לוויתנים

 

לכתבה ב YNET

ynet_icon.PNG

שלחו לנו כתבה

קבלו חולצה של הגמל המעופף

©2018 by FlyingCamel