טיול תת-ימי אצל השכנים
מאת אלון צנגוט, ינואר 2019
אניית מסע, מטוס הרקולס C-130 וטנק נ"מ, הם לא חלק מכלי המלחמה של עבדאללה מלך ירדן, אלא אובייקטים שהוטבעו בקרקעית הים האדום, סמוך לחופי עקבה, והפכו אתרי צלילה עוצמתיים. סופ"ש צלילות בים סוף בצד של הממלכה הירדנית.
את הבוקר הראשון בקורס חובלים של חיל הים לעולם לא אשכח. הקפצה באור ראשון ופקודה להמתין בשלשות על קו המים עם בגד ים בלבד. הפקודה להיכנס למים הקפואים של אילת בחודש נובמבר לא מאחרת לבוא. אני מוצא את עצמי יוצא מהמים, חוזר לשלשות ב"מטר רוח" (כדי שהרוח תגיע לכולם באופן שווה), רטוב וקפוא ומבין שככה הולכים להיראות הבקרים שלי בארבעת החודשים הבאים. נקודת אור אחת הייתה בכל הסיפור הזה – הנוף המשתקף ממול. הרי אדום נצבעים להם במגוון צבעי האש כשהשמש מגיחה מהצד הירדני.
מטוס ההרקולס בעקבה. צילום: אלון צנגוט
מאז חלפו להן כמה שנים טובות ובמעבר הגבול בצד הירדני, ממתין לי מופיד, סוכן המעבר. אחרי כ-20 דקות נסיעה ממעבר הגבול, אנחנו מגיעים למרינה בעקבה, הממוקמת בחלקו הצפוני של המפרץ. השיח' טאלל יחד עם בניו, מקבל אותנו בזרועות פתוחות ביאכטה Aqba Sharks Bay. חולצים נעליים בכניסה, כנהוג בהפלגה, תה/קפה, בקלוואה ויוצאים לים.
אחרי תדרוך קצר יוצאים לאחת הצלילות היותר מיוחדות בעייני באתר ה Cedar Pride - אניית מסע, כ-80 מטרים אורכה, שהוטבעה בהוראת מלך ירדן עבדאללה, לטובת אתר צלילה. האנייה שוכבת בשלמותה על צידה עם כל המדורים, התרנים, הכננות, העוגן והארובות. בבטן האנייה אנחנו מוצאים כיס אוויר בעומק של כ-20 מטרים המאפשר חוויה ייחודית של להרים את הראש מעל המים (נשימת האוויר אינה מומלצת). במדרון המקיף את האנייה, רואים מקבץ אלמוגים מרהיבים ושלל דגים האופייניים לים סוף.
תורן האנייה. צילום: אלון צנגוט
האניה מונחת על הקרקעית. צילום: אלון צנגוט
מנוחה בסיפון העליון ויציאה לצלילה השנייה באתר ההרקולס C-130 - מטוס התובלה הידוע הוטבע לפני כשנה במבצע מורכב ומדויק על מנת לשמור על שלמותו במים ולעודד תיירות צלילה בעיר. הצלילה עצמה לא עמוקה, מגיעה לעומק תחתית של כ-18 מטרים. המטוס עצום בגודלו וצלילה בתוך הבטן והקוקפיט, שם נמצאים שרידים של הטייס האחרון, מרגיש כמו בסרט.
ואחרון חביב, הוא הטנק המונח בעומק כ-5 מטרים, לצד הריף היפה המכונה "שבעה אחיות".
אתר הצלילה ה"טנק". צילום: אלון צנגוט
לאחר יום הצלילות, היאכטה חוזרת למרינה ולוקחת אותנו למלון שנמצא ממש בלב העיר ולצד המסעדות והשוק. עצירה ראשונה לקפה שחור מחומם על חול כנהוג בירדן, וכנאפה טרי שיצא הרגע מהתנור. משם אנחנו ממשיכים לחנות התבלינים המפורסמת בשוק, לקנות הביתה קפה שחור עם הל.
את יום הצלילות השני אנחנו פותחים באחד האתרים המרשימים בעקבה שמחייב הגעה מהים: Power Station – קיר אלמוגים ענק שמתחיל מעומק של 5 מטרים וצונח לעומק של 50 מטרים. אתר ייחודי המאפשר ריחוף באמצע הגובה (ירדנו עד ל-30 מטרים) וליהנות מהטבע והעושר התת-ימי העוצמתי ביותר. את הצלילה השנייה של היום אנחנו עושים באתר רדוד בשם הגנים היפניים. את היום הזה סיימנו בשעה מוקדמת, כדי לפנות זמן לטיול שקיעה בוואדי ראם המרשים. לאחר נסיעה של כשעתיים וחצי, פוגש אותנו נאביל המדריך המקומי שמוביל אותנו בנבחי הוואדי, דרך חריטות עתיקות והסבר על שבטים קדומים. רגע לפני שקיעה, טיפסנו לתצפית הכי גבוהה על המרחב הפתוח.
שקיעה בואדי רם. צילום: אלון צנגוט
את היום הצלילות ה-3 והאחרון, פתחנו באתר צלילה קצת שונה: Cable Reef, צינורות מתכנת המעבירות חשמל בין ירדן למצרים. קניון ענק שיורד לעומק של 30 מטרים, חושף את צינורות המתכת המרשימים עליהם הספיקו לגדול אלמוגים רכים וצבעוניים.
התחושה להסתובב בעקבה כתיירים ישראלים, היא תחושה נהדרת ומרגישה בטוחה ביותר, ריבוי השוטרים והצבא בגבול והיחס החם לו אנו זוכים הכל ביקור גורם לי להרגיש בכל פעם כתייר רצוי ומבורך בעיר. את הריגוש לצלול לצד מטוס ענק והאפשרות להכנס לבטן המטוס - אי אפשר לשכוח ובכל פעם אני מחכה לפעם הבאה שאחזור לשם לתמונה חדשה מזווית שונה.
